זהב טהור צהוב. הצבעים האחרים נוצרים מהמתכות שמעורבבות בו: יותר נחושת נותנת גוון ורוד ואדום, יותר כסף נותן גוון ירקרק, ופלדיום או ניקל מחלישים את הצהוב עד לגוון בהיר. הקראט לבדו אינו קובע את הצבע — אותו 14 או 18 קראט יכול להיות צהוב, לבן או אדום. בזהב צהוב ובזהב אדום מוצקים הצבע עובר בכל עובי המתכת. ברוב תכשיטי הזהב הלבן, הלובן הבוהק מגיע משכבת רודיום, והיא נשחקת עם הזמן.
טבעת נישואין צהובה, תליון בגוון ורוד ושעון בזהב לבן יכולים להיות בדיוק אותו 18 קראט. ההבדל אינו בכמות הזהב, אלא במה שמשלים אותו.
קראט אינו צבע
הקראט אומר כמה זהב יש בסגסוגת: 585 חלקים מאלף ב-14 קראט, ו-750 ב-18. שאר המשקל הוא מתכות אחרות, והיחס בינן לבין הזהב קובע את הגוון. כלומר ב-14 וב-18 קראט, אותה כמות זהב יכולה לצאת צהובה, לבנה או אדומה.
אבל הקראט אינו חסר השפעה. ככל שהוא עולה, נשאר פחות מקום לשנות את הגוון: זהב טהור צהוב בלבד, וזהב לבן אינו מיוצר בדרך כלל ב-22 קראט. והוא משפיע גם על העומק, בכיוונים הפוכים: בזהב צהוב, יותר זהב נותן בדרך כלל צהוב עמוק יותר; בזהב ורוד ואדום, קראט נמוך משאיר מקום ליותר נחושת, ולכן הגוון יכול להיות עמוק יותר.
ממה עשוי כל צבע
- צהוב — זהב, כסף ונחושת באיזון. הגוון הקרוב ביותר לזהב טהור.
- אדום או ורוד — יותר נחושת. ככל שהנחושת רבה יותר, הגוון אדום יותר.
- ירוק — יותר כסף, מעט מאוד נחושת.
- לבן — פלדיום או ניקל. וכאן העיקרון הפוך: לא מוסיפים לובן, מחלישים את הצהוב. התוצאה בהירה, אבל לא לבנה־קרה.
ולחלק מהצבעים יש גם הגדרה מדידה. התקן הבינלאומי ISO 8654 מגדיר מספר מוגבל של גוונים לסגסוגות זהב, מצהוב־ירקרק ועד אדום, ושיטה למדוד אותם — כלומר גוון אינו רק מה שנראה בעיני המתבונן. לזהב לבן אין בתקן הזה דרגה.
מה קורה לצבע עם השנים
צהוב ואדום: הצבע הוא החומר
בזהב מוצק, צהוב ואדום אינם שכבה: הגוון הוא של הסגסוגת עצמה, לכל עומקה. אבל גם תכשיט מזהב מוצק יכול לשאת שכבה. יש כאלה שמקבלים בייצור ציפוי זהב כדי להעשיר את הגוון או לאחד אותו — ובמקום שהציפוי נשחק או מלוטש, הגוון עשוי להיראות אחרת. ובתכשיט דו־גוני, החלק הלבן הוא לעיתים ציפוי רודיום מקומי על זהב צהוב.
ומה שכן יכול להשתנות בזהב מוצק הוא פני השטח: הנחושת והכסף שבסגסוגת עלולים להכהות עם הזמן. זה קורה בעיקר בקראט נמוך, ובזהב ורוד ואדום זה עשוי להופיע כפטינה. זו תגובה של פני השטח, ולא שכבה שנשחקה.
לבן: לרוב, הלובן הוא ציפוי
ברוב תכשיטי הזהב הלבן, הלובן הבוהק מגיע משכבת רודיום דקה, והיא נשחקת. במקומות שנשחקים הכי הרבה מתגלה הגוון החמים של הסגסוגת שמתחת. זה אינו פגם ואינו זיוף, ואפשר לחדש את השכבה — אבל ברוב העבודות החידוש פותח בליטוש, וכל מחזור כזה מסיר מתכת שאינה חוזרת. ויש תכשיטים שהציפוי אינו מתאים להם.
ומכאן שיקול מעשי כשבוחרים: זהב לבן מצופה יזדקק מפעם לפעם לחידוש הציפוי כדי לשמור על הלובן; בזהב צהוב או אדום מוצקים הגוון נשען על הסגסוגת עצמה.
ותכשיט מצופה זהב
תכשיט מצופה זהב — צהוב, אדום או ורוד — הוא בסיס ממתכת אחרת, ועליו שכבה דקה של זהב או של סגסוגת זהב. שם הצבע כן יושב בשכבה, והשכבה נשחקת. כך גם ב-gold-filled ובוורמיל: השכבה בהם עבה יותר, אבל גם בהם הצבע אינו עובר בכל עובי התכשיט.
כשמתאימים צבע
"18 קראט צהוב" אינו הבטחה לגוון זהה אצל שני יצרנים. הרכב הסגסוגת משתנה, והגוון משתנה איתו. זה חשוב כשמזמינים טבעת שתיענד ליד טבעת קיימת, או כשמשלימים זוג.
- להביא את התכשיט הקיים עצמו: גוון קשה להעביר במילים, וגם בצילום הוא משתנה לפי התאורה.
- לבדוק מה חקוק עליו: דרגת הטוהר היא נקודת התחלה, והיא אינה מספרת את הגוון. ואם ליד מספר הקראט מופיעות אותיות כמו GF, RGP או GEP — התכשיט ממולא או מצופה, ולא זהב מוצק.
- בתכשיט שמשלב שני צבעים, לומר את זה לצורף מראש — לפעמים אחד מהם הוא ציפוי.
אם אתם שוקלים תכשיט חדש, יש גם ייצור בהזמנה. ואם תכשיט קיים איבד את הגוון שלו, אפשר לתאר אותו באשף לפני שמגיעים. המחיר הסופי נקבע לאחר בדיקה.
